יש כאלו שטוענים שאין מקריות בעולם אבל את תמי פגשתי לגמרי במקרה.
ערב אחד בעודי עובר על מה שכתבו חברי בפייסבוק, צדה את עיניי הודעה של תמי על בקשה לתרומת טרומבוציטים עבור ילד חולה סרטן, כשבררתי קצת והבנתי עד כמה קשה לקבל תרומות מצילות חיים אלו היה ברור לי שאני מתייצב בבית החולים בליניסון ותורם את חלקי בניסיון להציל את הילד.
חיפשתי חבר שיתלווה אלי לתרום יחד על מנת להעביר את הזמן (התהליך עצמו לוקח כשעתיים והוא פשוט וקל), עידו גלאון הרים את הכפפה והצטרף אלי. מועד התרומה היה יום חמישי בבוקר, קצת לפני התחלת המשלוחים מלוינסקי עד הבית, לשמחת הצוות והתורמים שכן הגעתי עם מגש כנאפה חמה וטריה בה התכבדו כולם.
לפתע הופיעה תמי עם חיוך גדול, באה לפגוש אותנו ולהגיד תודה על אף שהילד אינו ממכריה. בירור קצרצר לימד אותי שתמי היא אשה בלי הפסקה, עוזרת, תומכת, מזיזה הרים עבור אינספור אנשים שאת רובם היא בכלל לא מכירה אישית.
לתמי יש בלוג בשם קולינריא בו היא עושה מאמצים גדולים מאד לפתח מתכונים, להעביר סדנאות ולתת פתרונות לאלו הרגישים לגלוטן וסובלים מצליאק.
כאשר שמעתי שתמי מארגנת בהתנדבות "סדנת הגשמת חלומות קולינריים לילדים צליאקים", החלטתי להירתם ולסייע במה שאוכל (נהג, צלם, פועל שחור...). הגענו מוקדם - איריס ובנה, אביבה השוקולטיארית נעם בתי ואנוכי - ופגשנו את הצוות שכבר החל יום קודם בסידור המקום והרבה שבועות קודם בתכנון, תיאום, אפיה ומה לא.
קיבוץ נגבה תרם את "בית העם" לאירוח יום הסדנאות וכל הכבוד להם על כך ועל כל העזרה מסביב.
עוד בטרם השעה הנקובה בהזמנה, החלו להגיע הורים עם ילדים מחייכים מאוזן לאוזן. בפתח חיכה להם כובע טבחים וסינר ניילון כיאה למי שעומד לאפות, לקשט ולזלול גלידות, שוקולדים, פיצות ועוד ועוד הכל ללא גלוטן.
אחרי התארגנות וכיבוד קל התחלקו הילדים לארבע קבוצות פעילות, כך נראתה החגיגה, נרשמו אמנם 300 ילדים אבל המספר שהגיע בפועל היה קרוב לכפול ותאמינו לי כולם מצאו מקום ונהנו עד מאד.
דן דיוויס האיש שעושה את העוגות הכי יפות בארץ (לטעמי) הוביל בשולחן הראשון את הילדים לצפות עוגיות בבצק סוכר צבעוני; בשולחן השני רותי אוליבר, שלא הפסיקה לצחוק ושלימדה כמעט את כולם קונדיטוריה, עמלה על הכנת הר קאפקייקס אותם ציפו הילדים בקצפת ובסוכריות; בשולחן השלישי אורן דגן כפיר אמן הקינוחים והגלידות הכין הרי גלידת וניל, שוקולד ותותים, ואפה ערמות של ופל אמריקאי עליהם פיזרו הילדים בשמחה סירופים מתוקים וסוכריות ובשולחן הרביעי תמי בן דוד הכינה עם הילדים פיצות קטנות וטעימות על בסיס בצק מקמח נטול גלוטן מיוחד שהיא פיתחה.
בזמן שהילדודס עבדו קשה זכו גם ההורים למנה של פינוק עת מורן רודניק, השוקולטיארית המופלאה, העבירה סדנת מבוגרים בה סיפרה על מקור השוקולד, תהליכי הכנת פרלינים ועוד..טעימות ברור שהיו וחתיכות פרלינים ממולאים תפוחי-עץ, קינמון ודבש העלו חיוך גדול על פני.
הגיעה שעת צהריים. ההורים הממושמעים, שלא הפריעו לילדיהם להנות, התפרסו להם בחוץ בעוד תמי מנצחת על שורה של תרמומיקסים ששלח יאיר פיינברג לצורך בישולי היום, ועל שורת עוזרים נאמנים, שהחלו לחלק כמות אדירה של קוסקוס וירקות, פלאפלים, פיצות וסבמוסקים, הכל ללא גלוטן, מהם נהנו מאד הילדים שהחיוך לא מש מפניהם.
חשבתם שנגמר ?
ממש לא, עכשיו הגיעה סדנת הקרמבו, שהבת שלי טענה שהוא פי 1000 טעים יותר מהקנוי, והסדנה שהעבירה השוקולטיארית שהיה לי העונג גם להיות הנהג והסבל שלה לאירוע - אביבה גייזברג.
שיא ההתרגשות היה כשהילדים פשוט אמרו תודה.
אין לי ספק, שתמי תחליף צבעים כשהיא תקרא כאן את שבחיה, אבל השמחה והאהבה שהיא מרעיפה על כל הסביבה היא באמת נדירה ולא סתם כל החברים הרבים שהתנדבו לסייע באו בסוף האירוע להגיד לתמי תודה, תודה על ההזדמנות לקחת חלק באירוע היפיפה ששימח כל כך הרבה ילדים.
וזו גם ההזדמנות שלי פשוט להגיד, תודה תמי.
בקרוב תתווסף לאתר לוינסקי עד הבית, מחלקה של מוצרים נטולי גלוטן, בנתיים אתם מוזמנים להכנס לאתר ולמצוא מגוון גדול של מעדנים.
ערב אחד בעודי עובר על מה שכתבו חברי בפייסבוק, צדה את עיניי הודעה של תמי על בקשה לתרומת טרומבוציטים עבור ילד חולה סרטן, כשבררתי קצת והבנתי עד כמה קשה לקבל תרומות מצילות חיים אלו היה ברור לי שאני מתייצב בבית החולים בליניסון ותורם את חלקי בניסיון להציל את הילד.
חיפשתי חבר שיתלווה אלי לתרום יחד על מנת להעביר את הזמן (התהליך עצמו לוקח כשעתיים והוא פשוט וקל), עידו גלאון הרים את הכפפה והצטרף אלי. מועד התרומה היה יום חמישי בבוקר, קצת לפני התחלת המשלוחים מלוינסקי עד הבית, לשמחת הצוות והתורמים שכן הגעתי עם מגש כנאפה חמה וטריה בה התכבדו כולם.
לפתע הופיעה תמי עם חיוך גדול, באה לפגוש אותנו ולהגיד תודה על אף שהילד אינו ממכריה. בירור קצרצר לימד אותי שתמי היא אשה בלי הפסקה, עוזרת, תומכת, מזיזה הרים עבור אינספור אנשים שאת רובם היא בכלל לא מכירה אישית.
לתמי יש בלוג בשם קולינריא בו היא עושה מאמצים גדולים מאד לפתח מתכונים, להעביר סדנאות ולתת פתרונות לאלו הרגישים לגלוטן וסובלים מצליאק.
כאשר שמעתי שתמי מארגנת בהתנדבות "סדנת הגשמת חלומות קולינריים לילדים צליאקים", החלטתי להירתם ולסייע במה שאוכל (נהג, צלם, פועל שחור...). הגענו מוקדם - איריס ובנה, אביבה השוקולטיארית נעם בתי ואנוכי - ופגשנו את הצוות שכבר החל יום קודם בסידור המקום והרבה שבועות קודם בתכנון, תיאום, אפיה ומה לא.
קיבוץ נגבה תרם את "בית העם" לאירוח יום הסדנאות וכל הכבוד להם על כך ועל כל העזרה מסביב.
עוד בטרם השעה הנקובה בהזמנה, החלו להגיע הורים עם ילדים מחייכים מאוזן לאוזן. בפתח חיכה להם כובע טבחים וסינר ניילון כיאה למי שעומד לאפות, לקשט ולזלול גלידות, שוקולדים, פיצות ועוד ועוד הכל ללא גלוטן.
אחרי התארגנות וכיבוד קל התחלקו הילדים לארבע קבוצות פעילות, כך נראתה החגיגה, נרשמו אמנם 300 ילדים אבל המספר שהגיע בפועל היה קרוב לכפול ותאמינו לי כולם מצאו מקום ונהנו עד מאד.
דן דיוויס האיש שעושה את העוגות הכי יפות בארץ (לטעמי) הוביל בשולחן הראשון את הילדים לצפות עוגיות בבצק סוכר צבעוני; בשולחן השני רותי אוליבר, שלא הפסיקה לצחוק ושלימדה כמעט את כולם קונדיטוריה, עמלה על הכנת הר קאפקייקס אותם ציפו הילדים בקצפת ובסוכריות; בשולחן השלישי אורן דגן כפיר אמן הקינוחים והגלידות הכין הרי גלידת וניל, שוקולד ותותים, ואפה ערמות של ופל אמריקאי עליהם פיזרו הילדים בשמחה סירופים מתוקים וסוכריות ובשולחן הרביעי תמי בן דוד הכינה עם הילדים פיצות קטנות וטעימות על בסיס בצק מקמח נטול גלוטן מיוחד שהיא פיתחה.
בזמן שהילדודס עבדו קשה זכו גם ההורים למנה של פינוק עת מורן רודניק, השוקולטיארית המופלאה, העבירה סדנת מבוגרים בה סיפרה על מקור השוקולד, תהליכי הכנת פרלינים ועוד..טעימות ברור שהיו וחתיכות פרלינים ממולאים תפוחי-עץ, קינמון ודבש העלו חיוך גדול על פני.
הגיעה שעת צהריים. ההורים הממושמעים, שלא הפריעו לילדיהם להנות, התפרסו להם בחוץ בעוד תמי מנצחת על שורה של תרמומיקסים ששלח יאיר פיינברג לצורך בישולי היום, ועל שורת עוזרים נאמנים, שהחלו לחלק כמות אדירה של קוסקוס וירקות, פלאפלים, פיצות וסבמוסקים, הכל ללא גלוטן, מהם נהנו מאד הילדים שהחיוך לא מש מפניהם.
חשבתם שנגמר ?
ממש לא, עכשיו הגיעה סדנת הקרמבו, שהבת שלי טענה שהוא פי 1000 טעים יותר מהקנוי, והסדנה שהעבירה השוקולטיארית שהיה לי העונג גם להיות הנהג והסבל שלה לאירוע - אביבה גייזברג.
שיא ההתרגשות היה כשהילדים פשוט אמרו תודה.
אין לי ספק, שתמי תחליף צבעים כשהיא תקרא כאן את שבחיה, אבל השמחה והאהבה שהיא מרעיפה על כל הסביבה היא באמת נדירה ולא סתם כל החברים הרבים שהתנדבו לסייע באו בסוף האירוע להגיד לתמי תודה, תודה על ההזדמנות לקחת חלק באירוע היפיפה ששימח כל כך הרבה ילדים.
וזו גם ההזדמנות שלי פשוט להגיד, תודה תמי.
בקרוב תתווסף לאתר לוינסקי עד הבית, מחלקה של מוצרים נטולי גלוטן, בנתיים אתם מוזמנים להכנס לאתר ולמצוא מגוון גדול של מעדנים.
