יום רביעי, 6 ביולי 2011

שערות קדאיף זה לא רק כנאפה

הבוקר שלי התחיל בפקק בדרך ללוינסקי, כמעט כרגיל, משאית החלה לפרוק סחורה ושום צפירה עצבנית  לא יכולה לעזור, כמובן. נהגי המשאיות חסינים לחלוטין ופשוט לא שומעים את מחאות הנהגים הממהרים.
שאלתי פעם נהג משאית והוא אמר לי בחיוך - "ממהרים ? אל תבואו לשוק, שוק זה לאנשים עם סבלנות".


אחרי שמצאתי  חניה קרובה באופן יחסי והודתי לפיית החניות, עשיתי את דרכי בנחישות לעבר המקום של מיכה -  ה"בורקס של אמא".  מיכה הוא איש גאה, גאה להיות היחיד שמוכר בלוינסקי בורקס טורקי אמיתי שמיוצר במקום ולא מגיע קפוא כמו כמה "מפורסמים".
הסקרנות אולי הרגה את החתול אבל לא אותי ומיד ביקשתי לראות בעיניים וזה מה שראיתי -


כמובן שהמגש שיצא מהתנור לא השאיר אותי אדיש
אחרי בורקס גבינה רותח וכוס איירן חמצמצה - קרירה המשכתי ליורם.
יורם שם-טוב הוא מלך הפיצוחים, הפירות היבשים והתבלינים. ריח קליית החומוס שיגע אותי והייתי חייב לחכות שהקלייה תגמר כדי לקחת לי שקית לדרך. 
בעוד יורם מכין גרעיני אבטיח לקליה, חיכה לו לקוח נאמן שהחומוס יתקרר קצת


בעודי מחכה, הגיע רכב, פרק שני קרטונים של שערות קדאיף טריות.


אצלי קדאיף מתקשר ישר לכנאפה שהוא מסוג הקינוחים שבכל יום ובכל שעה אינני יכול לסרב להם אבל הפעם החלטתי לבחון אפשרויות אחרות.


קובי מזרחי, שף ויועץ קולינרי של עסקים ומסעדות רבות שאת שמן כולנו מכירים הזמין אותי לסדנת בישול, ברור שהייתי חייב להביא איתי את שערות הקדאיף וללמוד מהמאסטר מה אפשר לעשות עם זה כשהתנאי היה, קל, מהיר, חגיגי ולא יקר.


קובי חייך ושאל אם אכלתי פעם פשיטדת קדאיף, לפשר ההשתוממות של הופשלו שרוולים וניגשנו למלאכה.


ראשית חרכנו כמה פרוסות חציל לא עבות על מחבת רותחת,
פרסנו שתי עגבניות בשרניות,
גירדנו קצת פרמזן מעולה,
חתכנו כמה עלי רוקט.


אפשר להתחיל :


על תבנית עגולה פרסנו שכבה דקה של שערות קדאיף עם מעט שמן זית, הרמנו קצת את שערות הקדאיף צדדים.
פיזרנו שכבה דקה של גירודי פרמזן,
הנחנו את פרוסות החצילים עליהם בזקנו מעט מלח וקורט פלפל שחור גרוס,
עוד שכבה דקיקה של פרמזן,
שכבת פרוסות עגבניות מעליהן בזקנו שוב מלח ופלפל שחור גרוס.
פיזרנו מעט עלי רוקט,
עוד שכבת פרמזן.


זהו, לתנור 180 מעלות למשך 15 דקות


התוצאה אחרי האפיה,


ואחרי 10 דקות
אפשר לגוון עם פלפלים קלויים, קישואים, פטריות פורטובלו מטוגנות וכמובן גם להוסיף בשר טחון מי שלא יכול בלי.


עוד רעיון נפלא שהכנו היה גלילות קדאיף במילוי פרגית.
מנה קלילה להכנה ומנצחת לאירוח.


צלינו 2 חתיכות פרגית עליהן בזקנו מלח, פלפל שחור גרוס וקצת שום.
הפרגית נפרסה לרצועות בעובי אצבע,
לוקחים חתיכה קטנה של שערות קדאיף עם מעט שמן זית, פורסים אותן ומניחים בקצה רצועת פרגית,
מגלגלים ומניחים על תבנית.
מכינים רוטב קליל על ידי ערבוב 4 כפות סילאן (אפשר דבש) עם מיץ מחצי לימון גדול.
אחרי שסידרנו את הגלילות על התבנית שפכנו את הרוטב מלמעלה.
אפיה בחום של 200 מעלות למשך 10 דקות ויש לנו מנת אירוח מהנה ומקורית.


הצמחונים יכולים במקום פרגית לשים בפנים רצועות גבינת חלומי וליהנות מאד.


בקרוב אספר בהרחבה על מיכה, יורם ועוד אנשים שעושים את לוינסקי לשוק מיוחד במינו.



3 תגובות:

  1. "אחרי בורקס גבינה רותח" - אם יש דבר שמפיל אותי מהקרשים זה בורקס רותח.
    אני שוכחת את אמא שלי, אבא שלי ואפילו את יום הולדתי (לא חכמה, אותו אינ לא זוכרת כבר הרבה זמן, מאז ששניים מילדיי נולדו בתאריך הזה...).
    יקירי, פוסט מקסים, מגרה, אני הולכת להכין את הפשטידה של קובי.
    קובי הוא איש יקר ומאוד מוערך על ידי. לחלוטין אחד מהמוכשרים שהכרתי.
    שולחת חיבוק גדול והמון אהבה.
    אריאלה

    השבמחק
  2. לוינסקי...איזה פוסט מענג מכל הבחינות. אני ממוצא טורקי אז כמובן שההזדהות שלי מלאה :)
    מומלץ אצלי ב=פנאי
    http://hamimlatsim.blogspot.com/2011/08/118-48.html


    אסתי

    השבמחק